הוא ישב בינינו ואנחנו פחד תקף אותנו . הוא היה עוד עם הרפש של כפר גלעדי, מלוכלך עד השערות, ממש מעורר פחד . הוא ישב והתחיל לספר לנו על קומונה . לא הבנו מה זה "קומונה" . ) קריא * : ידענו מה זה צפת וטבריה אבל איפה זה "קומונה" ? ( הסביר לנו במשך כל הערב על הקומונה . ומאז כולנו נטפלנו למלה קומונה, וגברו בנו עוד יותר החשק והרצון לעלות . זה היה יהודה אלמוג . ) אחר כך פגשתי אותו כמה פעמים אצלנו, באפיקים, ותמיד הזכרתי לו ש"אנחנו בקומונה עכשיו" ( . סוף סוף הגיע הרגע שאמרתי להורים שאני לא אשאר בדמשק, שאני לא יכולה לחיות פה ואנחנו צריכים לעלות ולבנות את הארץ . אמרו לי את רוצה לעלות ? טוב . עכשיו לא . כשתתחתני תעלי ותעשי מה שאת רוצה . עכשיו לא . בשום אופן לא . אז אני התחלתי להתכונן לעליה, בסתר . היתה כבר בארץ אחות שלי, נשואה, חיה בתלאביב . אמרתי להורים שאעלה ואהיה אצל אחותי, ולא אלך לשום מקום אחר . והם : את לא תעלי . לבד את לא עולה . יום אחר לקחתי בסתר את הבגדים שהכינותי, ומבלי להודיע דבר להורים יצאנו לדרך . היינו שני בנים ושתי בנות . נסענו בדרך קשה והגענו לדיר ממס . שם חיכה לנו איש ערבי שליו...
אל הספר