יונה מחני תר . הביא אותי לכפר עלמה . הלכנו ברגל, עברנו את הגבול, נכנסנו בעלמה אל ערבינוצרי ידידותי מאד, שקיבל אותנו בסבר פנים יפות . אני נשארתי שם ללון והוא נתן לי את הכבוד לישון על ה"מסתבה", על אדן החלון, שזה המקום הקריר ביותר, וזה היה בסוף הקיץ . למחרת בבוקר יצאתי למרכז הכפר . בא סמל המשטרה חמקומית ואליאס, האיש מעלמה, אמר איש זה יוביל אותך . נכנסנו לטקסי עמוס ונסענו ולתמהוני הגדול אני רואה שבמקום צפונה לכיוון בירות הוא פונה שמאלה, לכיוון ראםאלנקורה, שהיתר . תחנת גבול ענ; תחנת מכס ועם ביקורת . זו היווה הפתעה גדולה, אבל לא היה לי מה לעשות . השוטר נשאר ליד המכונית וכשניגש איש הפספורטים ואמר כולם יוצאים מהמכונית, אני נשארתי לשבת במקומי, ליד הנהג . כאשר פנה אלי, עשיתי את עצמי לא מתייחס לדברים שלו . ואז הסמל נחלץ לעזרתי ואמר הדה מאש מאי מעליכום ) כלומר איו לכם מה לדאוג, זה הולר איתי ( . אחרכך המשכנו ונסענו לבירות . בבירות חיכתה לי הפתעה לא כל כר נעימה לא ידעו כלל שאני מגיע לשם . יאני אבידוב פגש אותי ואמר : מי שלח אותך לכאן ? איו לר בכלל מה לעשות פה . מישהו כבר בא לפניך ואתה ת...
אל הספר