מאסרו של עקיבא פיינשטיין

רגילה . ידיעתנו בערבית היתר, דלה ובמבטא ערבי­פלמטיני . בבואנו לסוריה וללבנון התפזרנו למקומות שונים, בערים השונות . עקיבא נשלח להישתל בעיירה ריאק, שהיא עיירה כפרית במרכז הלבנון, במקום אסטרטגי : בצומת רכבות, מחנות­צבא ושדות תעופה צבאיים . עקיבא שהה בעיירה הזאת כשנה . כאן למד את השפה הערבית וסיגל לעצמו את הניב הלבנוני הכפרי בעגה מתעגלת ומתנגנת, השונה מעגת בני העיר בירות . אלה שהכירוהו כינו אותו אבראהים אלג'בלי ) ההררי ( מהרי הלבנון . את עקיבא גייסו למחלקת ההעפלה, עם בואו של מוניר . מרדור, בשנת ,1942 לארגן את דרכי ההעפלה מסוריה ולבנון . עקיבא נתגלה כמוכשר ומתאים לתפקידו מסור ובעל תעוזה ותושייה . בעזרת אלה הצליח במילוי תפקידו ­ בהעברת המעפילים לארץ . היו לו קשרים עם מבריחים מכפרי הגבול, מעלמה ועד אלכיאם; הוא הכיר את שבילי המעבר לכל אורך הגבול . בראשית דרכו, בפעולותיו הראשונות, נתפס על הגבול ונדון למאסר שבוע ימים . אמנם, הוא יצא מבית­ הסוהר בראש מגולח, לאחר שהורידו את רעמתו מעל ראשו, אר מאסר ראשון זה חישל אותו ונתן לו אומץ­יתר . יאני אבידור סיפר את מעלליו של עקיבא בספרו "נתיבים נעלמים" . בסו...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית