קליטת ילדים מסוריה בשנות ה-40

עברה תקופח מסויימת, יש מעפילים ואיו מקומות קליטה . מקומות הקליטה היו בעיקר בתנועה הקיבוצית, ואלה מעטים ורק קליטה כבני הנוער העובד . ביום לוהט בחודש מאי, באפיקים, בשעות אחה"צ אני יוצא מחדרי לעבודה בבננות, והנה, ליד חדרי שבע "חבילות", שבעה ילדים בני 21­ 13 בלויים ומפוחדים שבאו מדמשק . "שלח אותנו אליהו כהן", הם אומרים . כאשר פגשתי את אליהו כהן שאלתי אותו : השתגעת, איר אתה שולח ילדים קטנים כאלה ? אומר אליהו כהו : אני שלחתי אותם ? כל ערב במועדון הם שואלים "מתי נעלה ? " ­ ראשי לא היה על הכתפיים, ואז אמרתי "לכו ותעלו" . אז הם הלכו ועלו . הם יצאו לדרך ותעו והדרך נמשכה כשבועיים, דרוזים כיוונו אותם לרמת­הגולו, דרך קונייטרה למגידל שאמס ומשם לעין­גב . בדרך שדדו את כספם ואף ניסו לגרור אותם למשכב­זכר, ממש הרסו אותם . קשה היה לדובב אותם וליצור אתם קשר . מעין­גב הגיעו בסירת משוטים לדגניה ומשם לאפיקים . ששה חודשים היו באפיקים . שושנה לוזיה, כמחסנאית בגרים, ותחיה גלבוע, כמחנכת ומורה, התמסרו אליהם בלב ונפש . ובכל זאת, מה עושים ? אנחנו מתכנסים בתל­אביב, בבית "הפועל" ברחוב נחמני . מזמינים לשם את בן­גוריון ...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית