לרעתי, מספר בני הקהילה לפני מלחמת העולם הראשונה היה יותר מעשרים אלף נפש, אשר כולם גרו בשכונה אחת, שכונה סגורה ומסוגרת . איש זר לא נכנס לשכונה הזו ורק יהודים גרו בשכונה . היו בה כארבעהחמישה בתי כנסת גדולים ומספר גדול יותר של בתיכנםת שקראו להם "ביתמדרש", כאלה אשר כל משפחה עשירה ובעלתאמצעים עשתה לה בתור הבית או קרוב לביתה, מקום מיוחד לתפילה וקראו לזה "מדרש" . בבתיהכנםת האלה היו מתאספים, בפרט בשבת, תשעים אחוז מבני הקהילה הדמשקאית . איש לא נעדר, למעט יחידים שהיו מוכרחים להישאר בביתם מסיבה זו או אחרת . היה בקהילה זו בית כנסת "אליאנס", למעשה היו שני בתי ספר אחד לבנים ואחד לבנות . היה וער קהילה שמינה את עצמו ) לא היו אף פעם בחירות כמו שאנחנו מכירים אותן פה, בארץ ( . היו מתאספים כמה אנשים מהקהילה, שמצבם הכלכלי יציב ויש להם שט והיו קוראים לעצמם "ועד קהילה" והיו בוחרים מביניהם ביו"ר וכך היו מנהלים את הקהילה הדמשקאית ועניניה, בכל המובנים . ההכנסה של הוועד היתה מהקהילה עצמה . הם קבעו לכל משפחה סוג מס שקראו לו בזמנו "עריכה", כלומר, "העריכו" את המשפחה הזו וקבעו כמה היא צריכה לשלם . היתה להם ...
אל הספר