דברי חברים:

חמישה אנשים . למחרת, לא באותו היום אלא למחרת, אותם הפורעים הלכו לגירדה הסמוכה, ושם שחטו 39 יהודים, כאשר הצרפתים לא עושים שום דבר להפסקת הפרעות, לא באוגידה ולא בגי'רדה . וכמובן, לפי ההיסטוריה היהודית הידועה, כאשר יענו אותו ­ ­ ­ ההתפרצות לעליה של יהדות מרוקו אחרי אוגידה היתה הרבה יותר גדולה מאשר לפני אוגידה . נכון שהיתר ! הרבה רומנטיקה והרבה רצון טוב ובלי זה לא היינו עושים שום דבר בשום מקום . אני רוצה להזכיר, שב­ 1956 התחיל ניצן של פוגרום בקונסטנטין, ואז ההגנה בפיקודם של השליחים שלנו השתלטה על השכונה הערבית למשך שלושה ימים ­ כר שזה לא מדויק שהיה זה רק עניו רומנטי . ) הערה מהאולם : דודו לא ידע על קיומן של קבוצות ארורות, כי זו היתה השיטה של המחתרת . אני, למשל, הייתי סגן מפקד כיתה ולא היה לי קטר עם הכיתות האחרות . אלי אוחיון היה יכול לתת עדות יותר רחבה . ( בעניו ההגנה ­ כל מי שרצה להיות בהגנה, לא בדקנו בציציותיו . את התנועה בתוניס ובאלגייר ובהתחלה גם במרוקו, בנינו ביהחלוץ האחיד', ומי שזוכר, היה על כך ויכוח גדול . אבל ככה בנינו את זה . היו בהגנה דתיים ולא­דתיים, היו חברי התנועה שלנו וחברים ...  אל הספר