הזהות הקיבוצית - שייכות וניכור

11 עין בוחנת זה . שאין יותר צעירים בקיבוץ, שחבר'ה מגיל 16 ­ 17 כבר ממורמרים לחלוטין על איך שהחיים נראים בפני עצמם בתוך הקיבוץ . חוסר היכולת של הקיבוץ לספק לחבריה הצעירים האלה לפחות את ההרגשה הטובה של הבית . זה מין עולם הולך ונעלם לגבי צעירים, אין שם כבר אנשים בגילנו, זה כואב הלב, כאילו מה יהיה עוד עשר שנים ? " ) שאול ( אורי מרגיש שייך וגם מעורב, אך השינויים האידיאולוגיים והנורמטיביים המתרחשים בקיבוץ מביאים אפילו את הוריו, שהם חברי קיבוץ נאמנים, להרהורי ספק בדרכם . "אני כשנתיים כעיקרון מחוץ לקיבוץ, לא בפועל אלא בתור עוזב . אני עדיין קשור מאוד לקיבוץ, זה מקום שאני אוהב ואכפת לי ממנו ואני גם מוכן לתרום לו ואנשים יודעים את זה, אם יש חג של הקיבוץ, צריך לצלם איזה משהו, אז פונים אלי . זה לא שאני מישהו זר שהלך . זה מצד אחד . מצד שני, בתור קיבוץ הרעיון המקורי שנוסד ב­ 1908 או 1912 לא נשאר מזה הרבה ואני לוקח את הדוגמה של ההורים שלי כקיבוצניקים ישרים, ומשקיעים, הסוחבים בעול . היום הם לא יודעים מה יהיה העתיד שלהם, לגמרי . . . הם לא אנשים מאוכזבים, והם נהנו כאילו מעצם העשייה, מעצם זה שהם עושים דברי...  אל הספר