ב. המציאות הקיבוצית והשינויים

­ . עין בוחנת הייתי ממש מרדנית אמיתית . רק עכשיו שיש לי ילד, פעם ראשונה השנה, שהתחלתי קצת להתרכך בכיוון שיש בזה אולי גם כמה דברים טובים . תכל'ס תמיד חשבתי שאין בזה שום דבר טוב, אפילו לא אחד" . צביה נזכרת שכשהיא חזרה זמנית לקיבוץ כדי למלא חובותיה בהסדר הלימודים אחרי שהות ארוכה בעיר, היא ראתה בזה עונש כבד : "באתי לפה בוכה בהיסטריה, מה אני עושה פה ? אני מבזבזת את החיים שלי, אני נכנסת עוד פעם לטמטום כזה . זה היה הסטיגמה של הקיבוץ, שאם אתה נכנס אתה לא יכול לצאת . . . מה יש ליהנות ? לפצח ביצים, עשרים ביצים, תערבבי לי שמונה גבינות ­ זה המוטו שלי בחיים ? " . גילה מעלה ביקורת, שנשמעה גם מפי בנים אחרים, בדבר האפתיה של חברי הקיבוץ, שנשארו לדבריה ללא מטרות בחיים . החשש הוא שלעתים, אפתיה מצד ההורים עלולה "להשתלט'' גם על הצעירים שנשארים לצד הוריהם ) 1973 Allen, ( : "אני אוהבת את הקיבוץ בתור הבית שלי, ] אבל [ אני תושבת שעברתי בשנה­שנתיים אחרונות, איזושהי התפכחות מהדבר ה"נפלא" הזה שהוא קיבוץ, שהוא בעצם לא כל כך נפלא . אולי כי הקיבוץ גם עבר איזשהו תהליך של שינוי, ואולי אני עברתי איזשהו תהליך של שינוי, ...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית