. 58 עין בוחנת שנולדתי בקיבוץ הזה . מכל הבחינות . כמה שזה קיבוץ מאח מרובע, עם כל הדברים . . . דברים קטנים כאלה, שאתה בתור צעיר צריך אותם, כמו אני זוכר מהתקופה של התיכון, דברים כאלה שאסור להיכנס יחף לחדר האוכל, שבאים חברים שלך הם מתפלאים . אבל היום, בשורה תחתונה, אני מברך על כל הדברים האלה . מזל שנולדתי פה ולא בקיבוץ אחר . גם מבחינה כלכלית, גם מבחינת איר מתייחסים אלינו בני המשק, גם חברתית . זה נעים ללכת בקיבוץ שאתה יודע שרוצים להיקלט לפה אנשים, ואתה רואה אנשים שנקלטים לפה, ואני מהקטע הזח מאוד מבסוט . השפעתו של הקיבוץ כמסגרת ביתית מורגשת אצל רוב המתראיינים, גם בקרב אלה שעזבו את הקיבוץ או מתכוונים לעזוב אותו . כשיונית מדברת על הקיבוץ, היא מתכוונת לקיבוץ "שלה", ושם הייתה רוצה לחיות : "ברור . אני לא יכולה לחשוב על אף קיבוץ אחר, אלא אם כן אני לא יודעת מה, החתן שלי או מה שזה לא יהיה, יהיה קיבוצניק וזה יהיה לו חשוב נורא לחיות בקיבוץ שלו, אני לא מניחה שאני אתקע את העקבים באדמה . אבל אם קיבוץ, אז ] הקיבוץ שלי [ . המשיכה אל הבית לעומת הרתיעה מהמסגרת החברתית מעמידה לעתים את הבנים בדילמה רצינית ...
אל הספר