א. חזרה זמנית - מחויבות? נורמה מחייבת?

_ 40 עין בוחנת נחיתה רכה יותר, לא להגיע מהצבא ישר לצאת החוצה ולהיכנס לשוק, גם עובדה שלא עשיתי בגרות ולא כלום לא היה לי מקצוע, או הלכתי לכמה ] חוגי לימוד [ שבאיושהו מקום חשבתי שוה הכיוון שלי" . מדברי בנים ששירתו בצבא בתפקידים הדורשים אחריות פיקודית או מקצועית, עולה הרושם שתפקידים צבאיים אלה לא פטרו אותם משלבים אחרים בעיצוב זהותם; גם הם הרגישו צורך לעבור את שאר ההתנסויות, כמו כולם . אמוץ : "חזרתי משתי סיבות . הסיבה העיקרית שחזרתי היא שאחרי ארבע וחצי שנים מאוד אינטנסיביות רציתי לנוח, קצת שקט, קצת להירגע מהחיים, לנסות לראות איפה אני עומד, מה אני רוצה בצורה שקטה; מצד שני, זה היה חלק מהסכם בנים" . השנה גם משרתת את האינטרסים של הקיבוץ, משום שהיא מבטיחה שמירה על קשר רציף עם הבנים . כאמור, הקשר נשמר בזכות הנורמה שהנהיג הקיבוץ, לחזור לשנה לקיבוץ . הנורמה גם משתלמת מבחינת הבנים, ובקיבוצים רבים היא תנאי הכרחי לקבלת מלוא הזכויות להשלמת 15 שנות לימוד . במילים אחרות, הקשר הרגשי שבין הקיבוץ לבניו מובטח על­ידי הגזר הנמצא בקצה המקל ­ בתנאי שימלאו את החוב . ) "חזרתי כדי לתת את השנה שאני צריך בשביל הלימוד...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית