המעבר לבגרות בקרב בני קיבוצים

22 עין בוחנת מבחינת הבנים, התנאים החומריים והמבניים שמבטיח הקיבוץ מאפשרים להם להאריך את תקופת אי­ההכרעה, ומבחינתו של הקיבוץ הנמצא בעצמו במצב של אי­הכרעה ואי­בהירות כלפי עתידו, תנאים אלה מהווים בסיס לפיקוח על בניו, לפחות עד שיעברו סופית לבגרות, מתוך תקווה שבתום פרק הביניים הזה, ימשיך הקיבוץ להיות המסגרת החברתית הטבעית שיצטרפו אליה . מלבד יצירת התנאים המבניים והחומריים הממסדים את התקופה המורטורית, דר ) 1995 ( מוסיף כי החינוך הקיבוצי עצמו הוא בעל משמעות מורטורית, מאחר שלאורך השנים הוא מיקד את מגמותיו להבניית הזהות סביב הגדרת התפקיד של חבר קיבוץ, ולכן מתעורר כיום הצורך להשלים את החסר . מתוך עיון בדפוסי חינוך שהתפתחו במהלך השנים בתנועה הקיבוצית, דר פיתח טיפוס אידיאלי ) ideal type ( של החינוך הקיבוצי, והצביע על שלושה יעדים מרכזיים לחינוך זה : א ( מחויבויות ערכיות ­ לשוויון, שיתוף, אחריות הדדית, צדק חברתי; ב ( טיפוח מיומנויות לחיי שיתוף; ג ( מחויבויות רגשיות ­ לסביבה החברתית והמבנית . להשגת מטרה זו, חינוך בני הקיבוצים נועד להתאמתם לאורח החיים הקיבוצי ולצורכי המערכת החברתית, כך שהמסגרת הקיבוצי...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית