207 הַכ�ֹל הוֹלֵךְְאֶל מָקוֹם אֶחָד הַכ�ֹל הָיָה מִן הֶעֶָפָר וְהַכ�ֹל שֶָׁב אֶל הֶעֶָפָר קהלת ג, כ אורי הייטנר הַמְּסר שׁלַ שׁירהַ הַנִפָּלַאֶ שׁלַ רחלַ שׁפָּיראֶ ״עוּדֵ יוּם״ הַוּאֶ לַאֶ לַהַיכנִע לַשׁגרת הַיוּמְּיוּם, כי גם בשׁגרהַ הַזאֶת ישׁ עוּדֵ מְּקוּם לַדֵמְּיוּן . הַמְּלַאֶכהַ רבהַ וּהַזמְּן קצר, וּאֶנִחנִוּ כבר יוּדֵעים שׁהַגשׁר צר, הַרי כוּלַנִוּ גדֵלַנִוּ עלַ ״כלַ הַעוּלַם כוּלַוּ גשׁר צר מְּאֶוּדֵ וּהַעיקר לַאֶ לַפָּחדֵ כלַלַ״, וּלַכן גם בחיי הַיוּמְּיוּם הַאֶלַהַ ישׁ נִיסיוּן . וּכלַ יוּם עלַינִוּ לַראֶוּת כאֶתגר . וּלַאֶ לַפָּחדֵ מְּן הַאֶתגרים שׁהַוּאֶ מְּציב בפָּנִינִוּ . לַאֶ לַהַתמְּעט וּגם לַאֶ לַהַימְּלַט וּתמְּידֵ לַשׁאֶוּף לַלַכת הַלַאֶהַ – לַלַכת זהַ אֶוּמְּר לַאֶ לַהַסתלַק . וּהַשׁיר מְּסתיים במְּילַים הַאֶוּפָּטימְּיוּת : ״בַּחֲרִיפָּוּּת הַַזֹּאֶת / עוֹּדֵ יוֹּם, עוֹּדֵ יוֹּם / וּּבַצְּפִָּיפָּוּּת הַַזֹּאֶת / עוֹּדֵ יוֹּם, עוֹּדֵ יוֹּם״ . וּכאֶשׁר מְּילַוּת הַשׁיר מְּתרוּמְּמְּוּת לַ״וְּתָמְִּידֵ לִַשְׁׁאֶֹף לַָלֶַכֶת הַָלְַאֶָהַ״, גם הַלַחן שׁלַ מְּתי כספָּ...
אל הספר