187 וַי�ֹאמֶר לָה בֹעֶַזַ לְעֵֶת הָאֹכֶל ג�ֹשִֶׁי הֲלֹם וְאָכַלְת�ְמִן הַל�ֶחֶם וְטָבַלְת�ְפ�ִת�ֵךְְב�ַחֹמֶץ וַת�ֵשֶֶׁב מִצַ�ַד הַק�ֹצְַרִים וַי�ִצְַב�ָט לָה� קָלִי וַת�ֹאכַל וַת�ִשְָׂב�ַעֶ וַת�ֹתַר רות ב, יד רעות פוקס ״לַַמְְּּדֵֵנִִי אֶֶת הַַשִּׁׁיר הַַפָָּּשׁׁוּּט שֶׁׁלַ הַַלֶַּחֶם / וּּפְָּרֹס לִַי חֵלֶַק מְִּשְּׁׁלַוֹּמְֶּיךָ״, מְּבקשׁת הַדֵוּברת בשׁירהַ שׁלַ רחלַ שׁפָּיראֶ, בגעגוּע לַשׁקט, לַתחוּשׁת שׁייכוּת, לַקרבהַ . בקשׁהַ שׁהַיאֶ אֶהַבהַ, שׁאֶינִהַ חוּשׁשׁת מְּהַתמְּוּדֵדֵוּיוּת, אֶהַבהַ שׁנִשׁענִת עלַ הַיוּמְּיוּם, עלַ הַשׁגרהַ – נִדֵיבוּת שׁאֶינִהַ מְּבקשׁת דֵבר בתמְּוּרהַ . וּזוּ אֶוּלַי גם בקשׁתהַ שׁלַ רוּת . מְּגילַת רוּת אֶינִהַ עוּסקת בגבוּרהַ מְּיתית וּלַאֶ בהַתגלַוּת נִסית . זהַוּ סיפָּוּר קטן-גדֵוּלַ שׁלַ נִדֵוּדֵים וּשׁכוּלַ, שׁלַ קוּשׁי וּעמְּלַ וּשׁלַ אֶהַבהַ שׁנִרקמְּת מְּתוּך הַקוּשׁי . רוּת עוּזבת אֶת מְּוּלַדֵתהַ וּהַוּלַכת בנִאֶמְּנִוּת אֶחרי נִעמְּי חמְּוּתהַ, וּבשׁיאֶ הַפָּשׁטוּת פָּוּנִהַ אֶלַ שׁדֵהַ זרים לַלַקט שׁיבוּלַים . גוּפָּהַ כפָּוּף, ידֵיהַ עמְּל...
אל הספר