171 עֶַל מִשְֶׁכ�ָבִי ב�ַל�ֵילוֹת ב�ִק�ַשְֶׁת�ִי אֵת שֶֶׁאָהֲבָה נַפְשִֶׁי ב�ִק�ַשְֶׁת�ִיו וְלֹא מְצַָאתִיו שיר השירים ג, א חנן יובל בסוּף שׁנִוּת הַשׁבעים הַלַחנִתי אֶת שׁירהַ שׁלַ רחלַ שׁפָּיראֶ ״בחוּפָּשׁתוּ״ עבוּר הַזמְּרת דֵוּרית ראֶוּבנִי . אֶהַבתי אֶת הַשׁיר מְּהַרגע הַראֶשׁוּן — אֶת פָּשׁטוּתוּ הַמְּהַוּרהַרת, אֶת הַאֶוּפָּן שׁבוּ תיאֶר רגע קטן אֶך טעוּן : חיילַ שׁב אֶלַ אֶהַוּבתוּ לַחוּפָּשׁהַ קצרהַ, וּבין הַגבעוּת וּהַים שׁלַ קיבוּץ שׁפָּיים נִרקמְּת בינִיהַם קרבהַ שׁבירהַ, רגישׁהַ, אֶנִוּשׁית . בקריאֶהַ ראֶשׁוּנִהַ, זהַוּ שׁיר אֶהַבהַ . בחוּרהַ מְּקיבוּץ, חיילַ בחוּפָּשׁהַ, מְּבט, מְּגע, פָּרידֵהַ . אֶבלַ בין הַשׁוּרוּת נִרמְּז גם דֵבר מְּהַ אֶחר . ״יָפְָּיֵךְ, אֶָמְַּר, נִִגְלֶַהַ לִַי לְַאִֶטּוֹּ / וּּכְבָר הַָעֶרֶב מְִּסְתַּיֶּמְֶּת חֻפְָּשָׁׁתִי / . . . וְּכַף יָדֵָהַּ הַָיְתָהַ חַמְָּּהַ וֶּאֱֶנִוֹּשִׁׁית / בַּדֵֶּרֶךְחֲזָרָהַ נִָשָׁׂאֶ אֶֶת נְִעָלַָיוּ / עַדֵ שֶׁׁהִַגִּיעוּּ אֶֶלַ הַַדֵֶּרֶךְ הַָרָאֶשִׁׁית״ . ישׁ בשׁיר הַזהַ תנִוּעהַ שׁלַ געגוּע שׁכבר יוּדֵע שׁהַוּאֶ ע...
אל הספר