159 ג�ַם צִַפ� וֹר מָצְַאָה בַיִת וּדְרוֹר קֵן לָה� אֲשֶֶׁר שֶָׁתָה אֶפְרֹחֶיהָאֶת מִזְַב�ְחוֹתֶיךְָ ה׳ צְַבָאוֹת מַלְכ�ִי וֵאלוֹהָי תהלים פד, ד צביה ולדן ״ציפָּוּר בגשׁם״ הַוּאֶ שׁיר עדֵין וּמְּוּפָּלַאֶ, מְּלַאֶ חמְּלַהַ, חסדֵ, ערבוּת הַדֵדֵית, תקוּוּהַ וּאֶמְּוּנִהַ . רחלַ שׁפָּיראֶ נִזכרת במְּראֶהַ שׁטרדֵ אֶת מְּנִוּחתהַ : ״פַָּּעַם רָאִֶיתִי צִפָּּוֹּר בַּגֶּשֶׁׁם / כֻּלַָּהַּ רוֹּעֶדֵֶת בַּקֹּר / לַֹאֶ הַָיָהַ בָּהַּכֹּחַלַָעוּּף / וְּלַֹאֶ נִִמְְּצָאֶ לַָהַּמְִּסְתּוֹּר״ . לַציפָּוּר לַאֶ נִמְּצאֶוּ הַכוּחוּת הַדֵרוּשׁים כדֵי לַחיוּת במְּרחב הַגדֵוּלַ שׁהַוּאֶ הַשׁמְּים שׁלַ כוּלַנִוּ ; לַאֶ הַיוּ לַהַ בית, לַאֶ מְּסתוּר וּלַאֶ מְּחסהַ . רחלַ שׁפָּיראֶ לַכדֵהַ אֶת הַמְּצוּקהַ שׁלַהַ וּלַאֶ רק זוּכרת וּמְּנִציחהַ אֶוּתהַ בכאֶב, אֶלַאֶ מְּחלַצת מְּתוּך הַכאֶב אֶת הַרצוּן לַעזוּר לַציפָּוּר, וּבלַשׁוּנִהַ, ״לַעשׁוּת מְּעשׁהַ״ וּ״לַתת לַהַ מְּחסהַ״ . מְּעשׁהַ שׁאֶוּלַי יעזוּר גם לַהַ, הַמְּשׁוּררת, לַמְּצוּאֶ אֶת הַמְּילַים הַמְּבוּקשׁוּת . לַשׁיר שׁישׁהַ בתים, שׁלַוּשׁהַ מְּהַם מְּ...
אל הספר