135 כ�ֹה אָמַר ה׳ קוֹל ב�ְרָמָה נִשְֶׁמָעֶ נְהִי ב�ְכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכ�ָה עֶַל ב�ָנֶיהָמֵאֲנָה לְהִנ�ָחֵם עֶַל ב�ָנֶיהָכ�ִי אֵינֶנ� וּ ירמיהו לא, יד מירה רגב אֶת הַשׁיר ״נִחמְּהַ״ כתבהַ רחלַ שׁפָּיראֶ בביתהַ, עלַ חוּוּיוּתיהַ הַאֶישׁיוּת, וּכמְּוּ ברבים מְּשׁיריהַ, הַאֶישׁי נִהַפָּך לַלַאֶוּמְּי וּביטאֶ אֶת רחשׁי לַבם שׁלַ רבים, וּבשׁנִים הַאֶחרוּנִוּת אֶוּלַי אֶף יוּתר מְּתמְּידֵ . במְּילַוּת הַשׁיר ישׁנִם רמְּזים לַעבר קרוּב וּרחוּק : ״מְִּי שֶׁׁחָוָּהַ אֶֶת בְּעֵרַת הַַקַּיִץ / לִַבּוֹּלַַבַּיִת / וּּפְָּנִֵי הַַנִּוֹּף רְאִֶי לְַחֶרְדֵוֹּתָיוּ״ . מְּן הַמְּילַים נִיבטים אֶלַינִוּ שׁדֵוּת הַעוּטף, שׁבערוּ בכלַ קיץ, וּהַצבע הַאֶדֵוּם שׁלַט בהַם . במְּסוּרת הַיהַוּדֵית הַקיץ הַוּאֶ גם זמְּן שׁלַ תענִית וּגעגוּע לַבית הַמְּקדֵשׁ שׁחרב וּהַוּתיר בנִוּ אֶת הַחרדֵהַ לַאֶבדֵ אֶת הַבית, אֶת הַמְּדֵינִהַ . רחלַ הַתעקשׁהַ לַקרוּאֶ לַשׁיר ״נִחמְּהַ״ : ״הַשׁם ׳נִחמְּהַ׳ לַאֶ נִחשׁב מְּסחרי מְּספָּיק . נִיהַלַתי מְּאֶבק אֶיתנִים עלַ הַשׁם הַזהַ . אֶנִי שׁמְּחהַ שׁלַאֶ וּיתרתי . הַמְּילַ...
אל הספר