91 וַי�ֹאמֶר ה׳ אֶל מֹשֶֶׁה רָאִיתִי אֶת הָעֶָם הַזַ�ֶה וְהִנ�ֵה עֶַם קְשֵֶׁה עֶֹרֶף הוּא שמות לב, ט הילה בן-אליהו בוּאֶ, שׁב . זוּ הַשׁעהַ הַנִכוּנִהַ . שׁעת בין הַערביים בוּאֶכהַ אֶרוּחת הַערב . זהַ הַמְּקוּם הַנִכוּן . מְּקוּם שׁלַאֶ הַיית בוּ זמְּן רב, אֶך הַכוּרסהַ הַנִוּחהַ הַנִיצבת בוּ ידֵעהַ פָּעם אֶת מְּידֵוּת גוּפָּך . וּהַיאֶ זוּכרת . זהַ הַמְּהַלַך הַנִכוּן . אֶחרי מְּהַ שׁנִראֶהַ כקרב רוּוּי ביקוּרת וּחִצי שׁנִינִוּת, שׁפָּהַ בוּטהַ וּקשׁיוּת עוּרף, וּבהַיעדֵר גשׁם ( וּאֶנִשׁי גשׁם ) עדֵ כדֵי ייבוּשׁ וּבצוּרת, קוּדֵם כוּלַ בוּאֶ . אֶחר כך, כשׁתוּכלַ, שׁב . זהַוּ שׁיר מְּוּשׁיט ידֵ, מְּוּשׁיט כוּרסהַ, מְּוּשׁיט זיכרוּן אֶפָּוּף ריח שׁלַ לַחם . ישׁ דֵרך לַחזוּר וּלַשׁוּחח אֶחרי הַקרבוּת שׁהַתנִהַלַוּ כאֶן וּגרמְּוּ לַך לַהַתרחק . הַיאֶ עוּברת דֵרך הַקוּרוּת אֶוּתך מְּאֶז אֶוּתם קרבוּת, רגעים שׁלַ עייפָּוּת וּהַתפָּכחוּת, וּדֵרך הַשׁינִוּיים שׁראֶוּי שׁיתרחשׁוּ בהַתנִהַגוּתך בעקבוּתיהַם : קצת פָּחוּת אֶימְּפָּוּלַסיביוּת, קצת פָּחוּת אֶלַימְּוּת, יוּתר הַכרהַ בכך שׁאֶתהַ רחוּ...
אל הספר