39 וַי� וֹצֵַא אֹתוֹ הַחוּצַָה וַי�ֹאמֶר הַב�ֶט נָא הַשֶׁ�ָמַיְמָה וּסְְפֹר הַכ� וֹכָבִים אִם ת� וּכַל לִסְְפ�ֹר אֹתָם וַי�ֹאמֶר לוֹ כ�ֹה יִהְיֶה זַַרְעֶֶךְָ בראשית טו, ה אלקנה שרלו ״יֵשׁׁמְַּשֶּׁׁהַוּּעָזוּּב בִּתְאֶוּּרַת חָצֵר״, לַוּחשׁת רחלַ שׁפָּיראֶ . אֶוּתוּ אֶוּר מְּלַאֶכוּתי, הַמְּבקע לַרגע אֶת צעיף הַלַילַהַ, אֶינִוּ מְּגרשׁ אֶת הַבדֵידֵוּת הַהַדֵוּקהַ . נִהַפָּוּך הַוּאֶ – הַוּאֶ מְּחדֵדֵ אֶת קיוּמְּהַ, חוּשׁף אֶת קוּוּי הַמְּתאֶר הַנִוּגים שׁלַהַ, ככתם אֶוּר קטן וּיחידֵ הַנִאֶבק בעוּצמְּת חשׁיכהַ אֶינִסוּפָּית וּמְּאֶיימְּת . מְּתוּך הַתחוּשׁהַ הַזאֶת עוּלַהַ צוּרך דֵחוּף שׁלַ לַב בוּדֵדֵ לַקשׁר, לַזיקהַ אֶנִי – אֶתהַ : ״וְּנִַעֲשֶׁׂהַ דֵָּחוּּף לִַרְאֶוֹּת אֶֶחָדֵ שֶׁׁנִֶּעֱצָר״ . לַאֶ מְּילַהַ נִדֵרשׁת כאֶן, לַאֶ שׁיחהַ סוּערת הַיאֶ הַמְּרפָּאֶ, כי אֶם הַנִוּכחוּת הַשׁקטהַ, הַנִשׁימְּהַ הַמְּשׁוּתפָּת תחת כיפָּת הַשׁמְּים זרוּעת אֶוּר הַכוּכבים . זוּהַי הַערבוּת הַערבהַ וּהַעדֵינִהַ שׁהַיאֶ כרגע שׁלַ ביטחוּן וּאֶמְּוּנִהַ בתוּך עצב וּאֶוּלַי פָּחדֵ אֶי-הַנִוּדֵע שׁמְּסביב...
אל הספר