אני אביך ו וה : דת לבנך 273 בעודו תינוק . אלא שכדרכן של נבואות, חל סיבוך : רחמי הרועה נכמרו על התינוק ואדיפוס גדל להיות מי שרוצח את אביו ונושא את אימו לאישה – בלי לדעת שהם אביו ואימו . הסיפור שכתב סופוקלס אינו מסתיים בניצחונו של הבן . הוא ממשיך לרגע האיום והנורא, שבו אדיפוס מתוודע לאמת : הוא רצח את אביו, והאישה שעימה הוא שוכב היא אימו יולדתו . אשמתו כבדה מנשוא . אדיפוס עוקר את עיניו ואימו-אשתו מתאבדת . האפשרויות לסירוס הילד ולרצח האב, אומר פרויד, מקננות בלא מודע של כל מערכת יחסים בין אב לבנו . האלימות הפוטנציאלית רוחשת ברקע . הדרמה הלא-מודעת יכולה להסתיים בסוף טוב, שבו הבן אינו מסורס ואינו רוצח, אלא לומד להזדהות עם אביו ולהצטרף באהבה למשפחה . אולם יש גם אפשרות אחרת וקטלנית . קשה לחבר את האלימות החריפה של המיתוס לחיי משפחה רגילים . הרצחנות הקשה שמובילה לסבל היא ללא ספק תופעה אנושית, אך נדירה . לכן צריך להראות מדוע ואיך הבחירה של פרויד נוגעת גם לימינו . לשם כך נפנה עתה אל התנ"ך . אדיפוס מת ? ספר בראשית מציג גם הוא את שתי האפשרויות הקשות שפרויד מדבר עליהן בקומפלקס האדיפלי . ליוס שאף לחסל ...
אל הספר