להיות גבר בעולם 110 מאיר הרגיש שמאמץ אינו דבר טבעי, אלא מאולץ, ולכן הוא בעייתי . גם זיעה הרגישה לו כחריגה בעייתית, ולכן לא רצה להזיע ולא התאמן . כאב הרתיע אותו ועם השנים ההימנעות ממנו נהפכה לערך מוסרי . הוא הסתובב תמיד עם משככי כאבים ונמנע מהפעלת שרירים אינטנסיבית . הוא ישן היטב בזמן שחבריו לספסל הלימודים הסתובבו בעיניים טרוטות ולמדו ללא הפסקה, וציוניו שיקפו היטב את שעות השינה המרובות . כשחבֵרה לעבודה נמשכה אליו, הוא לא הרחיק אותה, והיה מחויב לזרום עם הרומן שקידמה . חלק מחבריו חשבו שהוא לא מוכשר, עצלן ואפילו שקרן סדרתי, אבל אפשר לזהות את שורש הבעיה שלו בנחמדות הפתולוגית . צ'סטרטון כתב באירוניה חדה על הסכנה הגלומה במידות טובות : "כאשר מסגרת דתית מנופצת לרסיסים . . . אין היא משחררת רק את המידות הרעות מכבליהן . נכון הדבר שהמידות הרעות מותרות מאסוריהן ותועות בינינו ומחוללות נזקים . אך המידות הטובות יוצאות אף הן לחופשי ; ושוטטותן בחלד פרועה יותר ומזיקה פי 101 פגשתי לא מעט אנשים שהתהליך הטיפולי הפך אותם כמה" . לאנשים נחמדים פחות וטובים יותר, לעצמם, לבני זוגם לילדיהם ולכל סביבתם . הם נכנעו פח...
אל הספר