לאלה ‑ כך עלינו לחבר בינינו לבינם . עוצמת הקשר הזה היא כעוצמת השרשרת המחברת את כל חלקי העם היהודי בתבל . היהודים אכן מפוזרים בארבע כנפות תבל, אך לבם בישראל . פעמיים בשנה, בסיום ליל הסדר ובנעילת יום הכיפורים הם מכריזים : "לשנה הבאה בירושלים" . בעיניהם, ישראל היא כמו השמש, ומאז תחילת המאה הישראלית הם סבים סביבה ככוכבי לכת . הקהילות היהודיות נמשכות אליה בכוח המשיכה של העמיות היהודית . אומנם, במהלך הדורות כל קהילה התפתחה בהתאם למיקומה ולתנאיה, אך כולן חולקות מכנה משותף ‑ הן מלאות ביהודים גאים שפניהם לציון ולירושלים . ישראל היא הלב . קהילות יהודיות החלו לצמוח מחוץ לארץ ישראל כבר מאז חורבן הבית הראשון וגלות בבל . ספר ישעיהו מתאר : חָמֵשׁ עָרִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, מְדַבְּרוֹת שְׂפַת כְּנַעַן, וְנִשְׁבָּעוֹת לַיהוָה צְבָאוֹת ( י"ט, י"ח ) . חוקרים רבים סבורים כי אחת מהן היתה הקהילה היהודית באי יֵב שעל נהר הנילוס בדרום מצרים . קהילה זו ואחרות התקיימו ושגשגו . אנשיהן נשאו עיניהם לירושלים, קידשו את המנהיגות שנותרה במולדת, אך בחרו לחיות הרחק ממנה . היכולת של קהילות יהודיות לשגשג בכל פינה על פני הא...
אל הספר