רוץ, אני באה אחריך טלי חדד, תושבת אופקים, שלחה את בנה להילחם ‑ וחילצה פצועים תחת אש

זה ואמרו שידעו שאני מסוגלת להיכנס אחריו לקרב . אני אשלח אותו להילחם, אבל אצא אחריו לראות מה קורה איתו, ואם צריך לעזור לו, אני אעזור . זה מה שקרה ביום הזה . כשהילדים היו קטנים, אם מישהו הציק להם הייתי רצה אחריהם לעזור להם . היו ילדים שזרקו אבנים על הבית שלנו ורדפתי אחריהם עם מטאטא . אני לא אתן שיפגעו בילדים שלי . קוראים לי טלי חדד, אני בת ,48 גננת במקצועי . נולדתי וגדלתי בקריית גת, במשפחה מסורתית . אני הבת השנייה משישה ילדים . חונכנו בחינוך חב"די ‑ חרדי, ובכל זאת הייתי מחוברת מאוד למדינת ישראל, להיסטוריה שלה ולציונות . אהבתי שירי ארץ ישראל, ריקודי עם, סיפורי יישוב הארץ ומורשת הקרב, אבל לא קיבלתי את זה בבית הספר . בשבילי זה היה חסך . כשהגעתי לגיל 18 החלטתי להתגייס לצה"ל . שירתּי בחיל האוויר בבסיס ליד היישוב עפרה . אחרי השירות הלכתי למכינה, התחתנתי עם דקר והלכתי ללמוד במכללת חמדת הדרום . יש לי שישה ילדים . למדתי וילדתי תוך כדי, כי כך נהוג ומקובל, אבל השילוב לא היה קל . במשך השנים עשיתי גם תואר שני . הייתי גננת בכל מיני גנים . העבודה הראשונה שלי היתה בקיבוץ ניר עוז בעוטף עזה . הייתי דתייה ...  אל הספר
ידיעות אחרונות