מול הצבא והצליח ממש בשיניים להשאיר את הנשקים אצלנו . הוא תמיד אמר לנו באימונים, תַראו רצינות וככה יתייחסו אלינו . הקצאת התחמושת באימונים היא כלום, בדיחה, 50 כדור לאימון . יורים את זה בכמה דקות . ובכל פעם חבר'ה הביאו מיחידות המילואים שלהם עוד ועוד ארגזי תחמושת, וככה התאמנו, ממש כמו ב ‑ 84' . באימונים לא דמיינו שנגיע לאירוע כזה, אבל ידענו שאם זה יקרה, אנחנו נהיה שם . קוראים לי יהודה רבינוביץ', אני בן ,37 נשוי לתמר, ויש לנו שבעה ילדים . הקטן בן חודש . חודשיים וחצי אחרי המלחמה ערכנו לו ברית . לבשתי טלית שהביאה לי משפחה מפרי גן, והחזקתי את הבן החדש שלי, שנקרא בארי בצלאל, על שם החברים שלנו, בני היישוב, שנהרגו בשמחת תורה . באר"י ‑ על שם בכור, אוריאל, אביעד וראובן . אנחנו גרים בשלומית שבע שנים, ומאז אני בכיתת הכוננות . כשיש מלחמה אני בעצם שומר על הבית . הגענו לשלומית מעמונה . זה היה בבחינת לֶךְ לְךָ . ברמה האישית, בשמחת תורה נסגר לי מעגל . הבנתי למה הגעתי ליישוב . אני חשמלאי ועובד באזור שלנו, בעיקר בבנייה חדשה . יש המון הרחבות, וכל היישובים מכפילים ומשלשים את עצמם . יש במועצה פריחה מטורפת . אנ...
אל הספר