בכל אחד מהמועדים יש משהו ממשי שאנחנו מביאים לפני ה' כדי לזכות בברכת שמים : בפסח ‑ עומר, בשבועות ‑ חיטים וביכורים ובסוכות ‑ מים . אך מה בראש השנה ? בראש השנה אין אנו מביאים דבר ממשי לפני ה' אלא מתמקדים בדיבור : "אמרו לפניו" . עבודת ה' של ראש השנה מרוכזת בשלושה ממדים של התפילה : מלכויות, זיכרונות ושופרות . כוח השינוי נמצא בדיבור הפונה אל ה' ‑ בתפילה . בחלק השני של הדרשה נחזור לשלושת הממדים, אך קודם לכן נתבונן באחת התפילות המיוחדות של דוד המלך בתהילים, כדי להבין מה בעצם אנחנו מבקשים בתפילה . ובכן, דוד המלך מתפלל על התפילה : אֲמָרַי הַאֲזִינָה ה' בִּינָה הֲגִיגִי הַקְשִׁיבָה לְקוֹל שַׁוְעִי מַלְכִּי וֵא ‑ לֹהָי כִּי אֵלֶיךָ אֶתְפַּלָּל ( תהילים ה, ב ) . המילים "אמרי האזינה" נשמעות פשוטות בתכלית ‑ דוד המלך מבקש מה' שיאזין לדבריו וישמע אותם . אולם זו בקשה מתמיהה, מדוע להתפלל לה' שיאזין לדיבור שלנו, הרי נקודת המוצא של התפילה היא שה' יודע, מקשיב ומאזין ? משל למה הדבר דומה : אדם מדבר עם חברו, פנים אל פנים, ותוך כדי דיבור הוא אומר לו : 'תקשיב לי, תבין אותי, אתה שומע אותי ? ' האם דוד המלך מטיל ספ...
אל הספר