"מועד שנת השמיטה", ואם הוא בסוכות של השביעית, הרי אין זה "מקץ שבע שנים" . הפתרון שהציעו חכמים הוא ללמד על מקרה הלכתי מסוים של תבואה ש"הביאה שליש" בשביעית, ולכן אף על פי שקצירתה תהא בשמינית, דנים בה כאילו היא תבואת שביעית . במקרה כזה יכולה השנה השמינית להיקרא גם "שנת השמיטה" . הפתרון של חז"ל מצביע על כך שלוחות הזמנים הנוקשים של האדם אינם תואמים את התהליכים הטבעיים שהם ארוכים ומתמשכים, ולכן יש לעתים מעבר משנה לשנה מבחינת הסטטוס של הגידולים . זו נראית תשובה טכנית, אך ייתכן שהמשמעות שלה עמוקה יותר מכפי שנראה ממבט ראשון . בעצם, מה שהפסוק מלמד אותנו הוא שהיסוד הרוחני של השמיטה גולש, ואולי אף אמור לגלוש, אל תוך השנה השמינית . קביעת ההקהל בסוכות של השנה השמינית ממשיכה את אותה מגמה . לכאורה, הגיוני יותר היה לקבוע את ההקהל בשנה השביעית, השנה המוקדשת לה' שבה כולם חופשיים ממלאכת השדה, אך קביעתה בשמינית היא קריאת כיוון להמשיך את רוח השביעית אל תחילת השמינית . תוספת שבת ושביעיתתוספת שבת ושביעית נצטווינו להוסיף תוספת שבת מחול על הקודש . הרחבת השבת אל מעבר לזמניה הטבעיים לפי רצון האדם מבטאת המשכה של ה...
אל הספר