נציע פירוש נוסף . בזוהר הקדוש נאמר על דברי התורה שהם יקרים ועליונים . מה דורשת היוקרה הזו מהאדם ? לכאורה, שיתעלה מעבר לאנושיותו, יפרוש מהעולם ויקבע לעצמו גדרים וסייגים כדי שלא ייכשל וחלילה יתרחק מן התורה . במובן הזה, התורה עצמה היא בשמים, לא רק הדרך אליה, והאדם חש עצמו רחוק ממנה . אם כך הוא, מה המשמעות של הקביעה "כִֹּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד" ? באמת, אדם שעוד לא נכנס לעולמה של תורה ונמצא עדיין בדרך, עלול לחוש זרות כלפיה וכלפי המצוות שאינן טבעיות לו . התורה היא קשה, תובענית, ודורשת זהירות רבה ושמירה, ולכן בינה לבין האדם יכול להיות מרחק ואפילו ניכור . השינוי מתרחש כשאדם מצליח לפרוץ את החומות שבינו לבין התורה ולהיכנס פנימה . כשהוא היה בחוץ, הוא חש לעתים מכווץ, הוא חשב שאין הוא יכול לבוא לידי ביטוי כשהוא שומר את התורה . כשהוא בדרך פנימה הוא נותן אמון משתדל ומתנסה, ויודע שראשית הדרך קשורה ביגיעה ובכאב . הוא אומר לעצמו : הרי המלך, היושב בתוך החומות, רוצה שאגיע אליו ואתקרב . בוודאי אין הוא רוצה לצערני לחינם . לכן הוא מתאמץ ודוחק עצמו בכל פתח צר, ואפילו מונע מעצמו את תענוגות החיים, כדי ...
אל הספר