על הבמה . בנמשל : עדיף להישאל על הנדר אצל חכם כדי לבטלו מעיקרו . אבל ההשוואה בין נדר לבמה מגיעה ממקום יסודי יותר . הבונה במה מייצר מקום חלופי לעבודת ה' . המתבונן עשוי לחשוב שהוא מוסיף תוספת חיובית, אבל התורה אסרה זאת . מדוע ? מפני שהוא כאומר : אין די לי במה שציווה ה', אני רוצה עוד או אחרת . הנודר נדר שוגה בדיוק באותה שגיאה . הרי הוא כמי שאומר : אין די לי בתרי"ג מצוות שציווה ה', אני רוצה עוד ואחרת . ביטוי שלילי אחר לנדרים נמצא בדברי ר' אלעזר הקפר על נזירות : דתניא, ר' אלעזר הקפר ברבי אומר : וכפר עליו מאשר חטא על הנפש ‑ וכי באיזו נפש חטא זה ? אלא שציער עצמו מן היין, והלא דברים קל וחומר : ומה זה שלא ציער עצמו אלא מן היין נקרא חוטא, המצער עצמו מכל דבר על אחת כמה וכמה ! ( נדרים י א ) דברי ר' אלעזר לא נאמרו אלא על הנזיר, הנחשב חוטא מפני שציער עצמו מהיין . אולם כבר בדבריו מצאנו הרחבה : "המצער עצמו מכל דבר" נחשב כמי שמחטיא את נפשו . מה שהקב"ה לא אסר, ראוי שנפיק ממנו הנאה ושמחה, ולכן כל איסור וולונטרי איננו מעלָה אלא חטא כלפי הנפש שאיננה יכולה ליהנות מעולמו של הקב"ה . לביקורת על עולם הנדרים שלו...
אל הספר