פוגעין בו ונעלם ממנו עומק יסוד הדבר שהיה בזמרי כי היא היתה בת זוגו מששת ימי בראשית, כמו שמבואר בכתבי האר"י ז"ל, עד שמשה רבנו ע"ה לא הכניס את עצמו בזה לדונו במיתה ונמצא שפנחס היה במעשה הזה כנער היינו שלא הי' יודע עמקות הדבר רק על פי עיני שכל אנושי ולא יותר, ואף על פי כן ה' יתברך אוהבו והסכים עמו, כי לפי שכלו עשה דבר גדול בקנאתו ומסר את נפשו . זנות מול אוהל מועדזנות מול אוהל מועד בסוף פרשת בלק מספר הכתוב על הליכת ישראל אחרי אלוהי מואב ומדיין, ועל מעשי הפריצות הקשים שהיו בין בני ישראל לבנות מואב בזיקה לפולחן בעל פעור . במוקד הסיפור מתואר חטאו של אדם אחד, זמרי בן סלוא, שהיה מנשיאי שבט שמעון . זמרי לוקח עמו נסיכה מואבית, כזבי בת צור שמה, ומביא אותה לאוהל שסודר ממש מול פתח אוהל מועד . שאר בני ישראל הזונים אחרי בנות מדיין עשו זאת מול מקדש בעל פעור, כביטוי של עזיבת אלוהי ישראל ומצוותיו . לעומתם, זמרי היה מעוניין במעשה פולחן מיני דווקא מול אוהל מועד, לפני ה' . ייתכן כמובן לומר שזמרי עשה פרובוקציה והתכוון להתריס כלפי ה', כמי שאומר : גם לנוכח ה' לא אכפת לי לחטוא כי אני מעוניין לחלל את שמו . אך אם...
אל הספר