היא מספרת על חטאו של אדם יש בכך מסר עמוק . לעתים החטא נעשה לשם שמים והוא מוּנע מאידיאולוגיה מעמיקה שיש מה ללמוד ממנה . כך למדנו על אודות נדב ואביהוא, על אודות המרגלים, ובהמשך נלמד גם לגבי קורח וזמרי . ההבדל בין מעשה הנעשה לשם שמים ומעשה עבירה עשוי להיות דק כחוט השערה, ואנו רוצים להתבונן בחוט השערה הזה כדי שלא נטעה . תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדםתפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם המשנה באבות ( ב, א ) אומרת ש"דרך ישרה שיבור לו האדם" היא כזו "שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם", ובמקרא כתוב : "וּמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱ ‑ לֹהִים וְאָדָם" ( משלי ג, ד ) . שתי נקודות מבט אלה מתבטאות גם בדיני המנחות, שיש בהן שתי תוספות עיקריות : שמן ולבונה ( עשב ריחני ) . השמן משפיע על המרקם והטעם, כלומר על התכונה הפנימית, ואילו הלבונה משפיעה על הריח, כלומר על הרושם שמפיצה המנחה כלפי חוץ . שתי בחינות אלה מקבילות לשני הממדים של המעשה שמזכירה המשנה באבות : יש מעשה שהוא "תפארת לו מן האדם", כלומר ממהות האדם כצלם אלוהים . האדם שואל : האם זהו מעשה הראוי שאעשה אותו כאדם, האם זה מכבד את צלם אלוהים שבי ? המע...
אל הספר