היובל הוא כנגד המידה : "שלך ‑ שלך", כלומר הוא מבוסס על ההכרה שאין לאמיתו של דבר בעלות של האדם על שום דבר ושהכול שייך לה' . אין לאדם אלא רק מה שנתן לו ה' בתחילת הדרך, ועל כן ביובל ישוב איש אל משפחתו ואל אחוזתו . כל מה שקנה האדם ורכש בהשתדלותו ובכספו ‑ חוזר לבעליו המקוריים בשנת היובל . לשון אחר, השמיטה היא רעיון דתי והיובל הוא רעיון אונטולוגי . השמיטה מייצגת עמדה דתית שלפיה העולם שייך לאדם, אך הוא תחת ריבונותו של ה' . מתוך ההכרה הדתית האדם נענה למצוות ה' ואף מוכן לוותר בשבילו על חלק מזכויותיו . היובל מייצג עמדה אונטולוגית שלפיה אין כלל מציאות אנושית אוטונומית שיש בה שליטה על נכסים או על דברים בעולם . הכול שייך לה' ותלוי בה' . כל מה שקורה במשך 49 שנים איננו נוגע במהות הדברים, אלא רק בצד השטחי והארעי שלהם . האדם עצמו וכל רכושו שייכים לה' לא רק במובן הקנייני אלא מהותית . מציאות האדם וקנייניו אין לה קיום וערך מבלי המציאות האלוהית . בלשון התורה הפנימית, השמיטה היא בבחינת "סובב כל עלמין" ‑ הקב"ה סובב את העולמות, והעולמות עצמם נפרדים ממנו ‑ והיובל הוא בבחינת "ממלא כל עלמין" ‑ הכול אלוהות . השמי...
אל הספר