מבט שני על הפסוק מחייב הקשבה למונח "מסכה" . במופעו הראשון בפרשת כי תשא הוא רומז ללא ספק לחטא העגל, שם נאמר : "עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה" ( שם לב, ח ) . החטא היה עשיית "מסכה" והענקת מעמד אלוהי לעגל : "אֵלֶּה אֱ ‑ לֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל" ( שמות לב, ד ) , והאזהרה בעקבותיו היא שלא לעשות אלוהי מסכה . את משמעות המונח מסכה ניתן להסיק מתוך הקבלה והנגדה למונחים פסל ותמונה, שמשמעם ייצוג של האלוהות באמצעות דימוי . המונח מסכה קיבל בעברית המודרנית הוראה ספציפית של כיסוי פנים, לפעמים לשם הסתרה ולפעמים כדי לייצר דמות חלופית . אולם המסכה במשמעותה המקורית נגזרת מהשורש נ . ס . כ, שהוראתו בהקשר המדובר היא נסיכה של חומר מתכתי לתוך תבנית לשם הפיכתו למוצק . אם כן, המסכה היא "דבר הניתך ממתכות שלא יוכל לזוז ולהתנענע" ( מי השילוח א, קדושים ) . מה משמעותה של תפנית זו במשמעות המילה ? באלוהי מסכה הבעיה איננה מסתכמת בעצם השימוש בדימוי או בייצוג, אלא בכך שהוא נוקשה, קבוע ולא פתוח לשינוי . העגל כפסל או כתמונה בעייתי מפני שהוא דימוי של האלוהי, אך העגל כמסכה בעייתי מפני שהוא מקפיא ומקבע את ההופעה האלוהית והופך אותה לסטט...
אל הספר