רש"י מסביר שהדברים מבוססים על העיקרון של "מרשעים יצא רשע" ‑ אם אדם גרם למשהו רע לקרות ויצר מציאות של רוע ושל רשע בעולם, כנראה הוא איננו צדיק גדול . תוצאה רעה הנגרמת מפעולתו של אדם, גם אם בתום לב, מעידה שאדם זה צריך תיקון . עיקרון זה דומה לאמירה המופיעה בגמרא בהקשר אחר : "מגלגלים חובה על ידי חייב" ( שבת לב א ) . הנה דברי רש"י על התורה : ולמה תצא זאת מלפניו הוא שאמר דוד ( שמואל א כד, יג ) "כַּאֲשֶׁר יֹאמַר מְשַׁל הַקַּדְמֹנִי מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶשַׁע וְיָדִי לֹא תִהְיֶה בָּךְ" . ומשל הקדמוני היא התורה שהיא משל הקב"ה שהוא קדמונו של עולם והיכן אמרה תורה מרשעים יצא רשע והא ‑ להים אנה לידו במה הכתוב מדבר בשני בני אדם אחד הרג שוגג ואחד הרג מזיד ולא היו עדים בדבר שיעידו זה לא נהרג וזה לא גלה והקב"ה מזמנן לפונדק אחד זה שהרג במזיד יושב תחת הסולם וזה שהרג שוגג עולה בסולם ונופל על זה שהרג במזיד והורגו ועדים מעידים עליו ומחייבים אותו לגלות נמצא זה שהרג בשוגג גולה וזה שהרג במזיד נהרג ( רש"י שמות כא, יג ) . רש"י מבין שהמילים "וְהָאֱ ‑ לֹהִים אִנָּה לְיָדוֹ" מלמדות אותנו שכשאדם הורג בשגגה זה לא קורה ס...
אל הספר