פרשת בא: פסח ופרה ‑ החיוב והשלילה

משה למרום מצאו להקב"ה שהיה קושר כתרים לאותיות, אמר לפניו רבונו של עולם מי מעכב על ידך, אמר לו אדם אחד יש אחר כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו שעתיד לדרוש על כל קוץ תילי תלים של הלכות . . . חלש דעתו עד שהגיע להלכה אחת . אמר ליה : זו מנין ? אמר ליה : הלכה למשה מסיני" ( מנחות כט ב ) . לפי שראה איך התפשט רבי עקיבא את הדבור לא יהיה לך עד שהוסיף כמה גדרים וחלש דעתו, והנה זאת ידוע כי שורש כל, הוא אנכי ה' אלקיך, ולא יהיה לך אינו רק שמירה שלא יתרחק האדם מה' אלקיו לכן חלש דעתו, עד שהגיע להלכה אחת היינו שראה משה למה צריך כל כך גדרים אמר ליה הלכה למשה מסיני, הלכה אחת היינו אנכי כי זה הוא עיקר בתורה כדאיתא "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד זה עיקר גדול בתורה" ( זוהר דברים, רסד ב ) . ולא יהיה לך הוא רק לשמור לבית ישראל שלא יטו מאנכי ה' אלקיך, אז נתקררה דעתו שהבין כי לו ניתן העיקר . חוקת הפסח וחוקת הפרהחוקת הפסח וחוקת הפרה חוקת הפסח תופסת מקום מרכזי בפרשה . זו בעצם החוקה הראשונה בתורה, כלומר נוהל שלם ומרובה פרטים של מעשה דתי על פי מצוות ה' . המדרש שם לב לזיקה שיש בין חוקת הפסח לחוקה אחרת ‑ חוקת פרה אדומה, המכו...  אל הספר
ידיעות אחרונות