מי ראוי לגאולה ? מי ראוי לגאולה ? בשלהי פרשת שמות מתארת התורה את טענותיו של משה כלפי הקב"ה על עיכוב הגאולה : "לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה . . . וְהַצֵּל לֹא הִצַּלְתָּ אֶת עַמֶּךָ" ( שמות ה, כב ‑ כג ) ? בעקבות טענות אלו, פרשת וארא נפתחת ב'חזון גאולה' אותו מבשר הקב"ה למשה ודרכו לעם ישראל : "לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה' וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי . . . וְגָאַלְתִּי . . . וְלָקַחְתִּי . . . " ( שם ו, ו ‑ ז ) . במבט ראשון ניתן לראות בכך היענות של הקב"ה לטענותיו של משה והנעת תהליך הגאולה . אך תגובת העם לדברים : "וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה" ( שם ו, ט ) , מעוררת אותנו להבין שייתכן שהקב"ה לא נענה לטענותיו של משה כי ידע שהעם עוד לא מוכן לגאולה . לפיכך 'נאום הגאולה' נמסר למשה כמעין ניסוי חברתי שתכליתו להוכיח למשה שהעם איננו מוכן, ויש עוד תהליך שהוא צריך לעבור כדי להיגאל . גאולה איננה רק שינוי מצבו הפיזי של האדם ‑ הסרת עול השעבוד החוקי ומתן אפשרות בחירה לאדם לעשות ככל העולה על רוחו . גאולה היא שינוי מן היסוד של תודעת ה...
אל הספר