לו, אך מאהבת הש"י ליוסף נתן אדם תחתיו ונהרג שר האופים כמו שנאמר "ואתן אדם תחתיך" ( ישעיהו מג, ד ) ומזה הבין הדבר, ויהודא הוא נגד שר המשקה כי דוד המלך ע"ה נקרא בדחנא דמלכא ( ליצן המלך ) ( זוהר ח"ב, קז א ) , ועל ניסוך היין נשמעין שירי דוד, ובאמת ליהודא במעשה דתמר וכן בכל המעשים משבט יהודא הדומין לזה נתן בהם הש"י כח התאוה כל כך עד שלא היה באפשרותם להתגבר וכמו שמבואר שמלאך הממונה על התאוה הכריחו ( בראשית רבה פה, ח ) , ולכן לא עליו האשם במה שלא היה יכול להתגבר על יצרו, וזה פירוש בדחנא דמלכא היינו שמניח את עצמו להנצח מהש"י כמו שאמר דוד המלך ע"ה "למען תצדק בדבריך" ( תהילים נא, ו ) , למי נאה שיוצדק אני או אתה . יוסף ויהודהיוסף ויהודה בפרשתנו מופיעים שני אישים מרכזיים : יוסף ויהודה, אשר מוצבים 'זה לעומת זה' : תחילה במכירת יוסף, שם יהודה דומיננטי ביותר, לאחר מכן בסיפור יהודה ותמר, ומן העבר השני הסיפור של יוסף ואשת פוטיפר במצרים . נוסף על כך, יש קווים מקבילים בין הסיפורים שלהם . שניהם מתגלגלים לחברה זרה : יהודה ‑ "וַיֵֹּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו וַיֵֹּט עַד אִישׁ עֲדֻלָּמִי וּשְׁמוֹ חִירָה" ( ברא...
אל הספר