הוא אדם שהכוונה וההרגשה חשובות לו לא פחות מנאמנותו לקיום מצוות ה' . הוא מבקש אמת, לא במובן הפילוסופי אלא במובן הקיומי : חיים אמיתיים, אמת פנימית, שבלשון ימינו מכונה לעתים אותנטיות . לא נולדתי בבית חסידי, וכדי לחפש שורשים חסידיים במשפחתי הייתי צריך ללכת בדמיוני זמן רב לאחור, אי ‑ שם לשנים שלפני השואה . הישיבות שגדלתי בהן היו ציוניות דתיות, והרבנים היו בוגרי הזרם הליטאי המובהק . ישיבת הר ‑ עציון, בית גידולי הרוחני, שייכת במובהק לעולם הליטאי, ולכן מבחינת ההדרכה בעבודת ה', המחשבה והמעשה היו הדומיננטיים, ועבודת הלב היתה שייכת בדרך כלל לרשות היחיד . לולא תנועות של ניגון ותפילה, ולפעמים גם תנועות ידיים ונפש של מו"ר הרב עמיטל ז"ל, שהיה בהם 'רשימו' של זיק חסידי מאיר, כנראה לא הייתי פוגש בישיבה את העולם החסידי כלל . המפגש עם מי השילוחהמפגש עם מי השילוח כיצד אפוא הגעתי לחסידות ? דומני, שכמו שלמדתי מאוחר יותר מ"מי השילוח" בעצמו, התשובה לכך נעוצה בתחושת חוסר . הרגשתי שמשהו חסר, גם אם לא ידעתי בהתחלה מה בדיוק . החופש הרוחני לחפש ולגלות, שהיה אבן דרך בהשקפתה החינוכית של ישיבתנו ומתנה גדולה עבורי, הפג...
אל הספר