190 191 בשנה האח רונה אני גרה בעיר הגדולה, שומרת על הילדים של אישה עשירה . כל השבוע אני מחכה לערב שבת – שאהיה פנויה סוף-סוף לרוץ אל רחבת ההחלקה . כאלה זרמים חמים שוטפים אותי, להבה, אש, מדרבנים אותי לבטא את עצמי בפתיחות . לכתוב . לפני הכול אני רוצה לצ יין שאני נוטה לנפח דברים . לפני שלושה שבועות חשבתי שלוּ רק אחותי תשלח לי זוג מחליקיים, אדע שאני באמת אדם בר מזל . והיא שלחה ! חבילה גדולה מוורשה . 192 כשאני מחליקה על הקרח, מחשבות מציפות אותי מבפנים . אני בת תשע . רופאים מתאספים בבית שלנו . אני רואה את אחי התינוק המתוק שוכב במיטה, חולה – מחייך חיוך עצוב . הוא היה גדל להיות נער נפלא, לבוש במעיל ספורט אלגנטי עם צ ווא רון רחב מעומלן . כל כך ה ייתי רוצה שהוא יהיה איתי עכשיו . 193 אף פעם לא האמנתי באלוהים באמת, אבל ברגע ההוא התפללתי, "אם תשאיר אותו בח יים, אני אאמין בך" . 194
אל הספר