ד.1.2 הרחבת הדעת

עין בוחנת 91 טוב, אולי אני עושה אותו בגיל קצת יותר מדי מבוגר . זאת אומרת אם הייתי עושה אותו בגיל צעיר יותר . לא שאני מצטער שטיילתי­ אני עכשיו לא מבין למה אנשים שמתחילים ללמוד בגיל צעיר מאוד, מתחילים ישר לפרקטיקה, כלומר לא רוכשים איזה שהיא השכלה . אותי זה מושר ואותי זה מלהיב . זה הרבה יותר מעניין מכל מיני דברים אחרים . חוץ מזה שיש תואר שני, יש לי את האופציה של תואר שני תמיד . יש פה שיקול כן פרקטי, כי הרבה אנשים אומרים שהם עושים תואר שני, תה גם מה שמכרתי לדוד שלי, שיש הרבה אנשים שהם עושים תואר ראשון במדעי המדינה, זה טוב כי אפשר להוציא בזה ציון גבוה ואז אפשר להתקבל לתואר שני במנהל עסקים . יש בזה משהו . אבל לר תלמד ועד התואר, ולמי יש כוח לסחוב כל כר הרבה שנים­ אבל יש את האופציה של תואר שני . אז הדילמה הזאת לא נגמרה . לא החלטתי סופית שאני לא עובר" . דילמה דומה עמדה בפני ניר, אך הוא שלא כמו מתן, החליט, והמניע התכליתי גבר אף שמידי פעם הוא עדיין מצטער על החלטתו . בלבטים שהוא מעלה הוא מחפש את הצידוק להחלטתו המושפעת, כאמור, ממניע פרקטי : "אני רציתי­ אני הייתי רשום להיסטוריה ופילוסופיה ומוסיקולוג...  אל הספר