60 עין בוחנת זה היה קיבת בערבה ביטבתה, אני הייתי אומר לך לא נראה לי, אבל לא בגלל הקיבוץ אלא בגלל שאני כלכך רגיל להיות כל יום בתלאביב ואני רגיל תוך שלושים דקות להיות בתלאביב, לראות סרט בהצגת בכורה, ולשבת בקפה בגדאד בבן יהודה . אבל זה לא קשור לקיבוץ . לעומת זה איו לי בכלל שום רצון לחיות בקומה שלישית בבניין משנות השלושים, בבן יהודה, עם איזה ,qmiu כשאני יודע שאני יורד למטה ויש איזה מכולת ולשלם ארנונה וחשבון חשמל . זה בכלל דבר שבכלל לא קוסם לי . לעומתו רוני ורות חיים בקיבוץ בנגב . קצב החיים בת''א מרתק את רוני, והאנונימיות של העיר הגדולה למול הצפיפות של קיבוץ קטן ומרוחק חשובים לרות, ומאלצים אותם לשנות מגורים . "תלאביב . אין עיר אחרת . אני אוהב אותה . דבר חי . כאשר הגעתי שם, בחודשים הראשונים הייתי בהיסטריה : איזה כיף ! ממש היה לי כיף . הייתי מתלהב כל פעם מכל דבר, מסתכל ימינה, רואה את הדבר הזה . רואה שם, קיבוצניק בעיר הגדולה'' ) רוני ( . "תלאביב, חיי העיר הגדולה . אני עבדתי שם בנקיונות של בתים, משרדים, חדרי מדרגות . זה היה הקיצוניות השנייה של הקיבוץ הקטנטן שלנו, העיר הגדולה . אני ממש א...
אל הספר