56 עין בוחנת רובן המכריע של הנשים בכל רמות העשייה למיניהן, על כל פנים, שבעות רצון מעצם תהליך השינויים, מההפרטה ומהגדלת התחום של אחריות הפרט . אפשר לסכם ולמקד את דברי הנשים לכמה עניינים עיקריים : . רצון וצורך ברורים לרכוש מקצוע כדי להגדיל את מספר האפשרויות העומדות לפני האשה ולהתכונן לעתיד . . האחריות בחברה הקיבוצית מוטלת כיום על הפרט האשה, על כל החיוב והשלילה שבכך . זה ברמה המוצהרת, ואילו בפועל עדיין יש תלות רבה במערכת וציפיות ממנה . . יש יזמות ברורה של נשים עיסוקים חדשים, פיתוח השירותים הקיימים לעסק קטן, יציאה לעבודת החוץ, אם כי הכול, במידה מעטה . . עוד נשים משתלבות במערכת החברתית . בתפקיד מזכירות ובתפקיד מרכזות ועדה או ענף . ועדיין מרבית הפעילות היא בתחומים של החינוך, הבריאות והחברה . . מידת האמון של הנשים בבעלי התפקידים ובמערכת יורדת עקב האיודאות בחברה הקיבוצית בכלל ובמקביל לעלייה בחשיבות הפרט . . הנשים סוברות שתהליכי השינוי בחברה הקיבוצית יימשכו ואולי יביאו לידי הפיכת הקיבוץ ליישוב קהילתי בעל כל מיני דפוסים . המצב הנוכחי איננו סופי ואיננו סטטי משום שלדברי הנשים, אי אפשר "לעצו...
אל הספר