עין בוחנת 41 הגוש המזרחי . אגב, גם שם הלכה ברה''מ ה'חזקה' בעקבות מדינות חלשות ממנה . הדגש על אי ההתאמות מעלה את הצורך לבחון מחדש את ההסבר ליציבות ולהמשכיות של הקיבוץ בעבר . בניתוח הקלסי שלו הסביר Cohen ) 1976 ( את ההמשכיות של הקיבוץ, כביטוי לבנייה של מנגנוני אינטגרציה חדשים . בשלב הראשוני של הקיבוץ, שלב ה"עדה", האינטגרציה החברתית התבססה על המסירות לרעיון . בשלב השני, שלב ה"קהילה", היא היתה מבוססת על קשר הרגשי בין החברים . בשלב האחרון, הוא שלב ה'יהתאגדות", האינטגרציה מבוססת על המבנה הפורמלי . באמצעות מבנה זה מוצבות לחבר דרישות ונקבעים התגמולים להם הוא זכאי . מדוע מקבלים החברים את דרישות הדפוסים הארגוניים השיתופיים בעידן של אינדיווידואליזם גובר ? כהן אינו מפרט בסוגייה זו, אך התיאור שלו מוביל למסקנה, שמה שמנחה את החבר בהתאגדות הוא שיקול אינסטרומנטלי של כדאיות . לטענתי אני, שיקולים אישיים אינטרסנטיים אינם יכולים בשום דרך להצדיק את הדרישות הפורמליות השיתופיות כל כך של הקיבוץ, ולכן הבעיה נשארה לא פתורה . מה אם כן יכול להסביר את יציבותם היחסית של ההסדרים הקיבוציים הפורמליים בשנות ה ,70 למרות...
אל הספר