163 האופציה המצרית – המרידה של צדקיהו בבבל 163 שני מצביאים מצוינים . האחד הנהיג כוח שמָנה חיילים מקומיים, והשני פיקד על צבא בין הזרים שירתו חיילים מאיי יוון וממלכת יהודה, ואפשר שגם של חיילים זרים . 7 מלך מצרים פיקד על המסע באופן אישי עד ההגעה לגבול הדרומי והמתין מפניקיה . שם לשובם של הכוחות, שהמשיכו הלאה במסעם . לדברי המצרים, הם לכדו ושרפו את נפטה, בירת השושלת . הפולשים המשיכו דרומה לעבר מורואה ( Moroe ) , וכוחותיהם נאחזו באזור האשד הראשון . לפי המקור המצרי, האבדות שספגו הנובים היו 4,200 8 החל שבויים, ורבים אחרים שנפלו בקרב . לזכר המאורע הוקמה אסטלה בנוא-אמון . 9 יש הרואים בכך את הישגו הגדול משלב זה חדלה נוביה להוות איום ממשי על מצרים . 0 ביותר של פסמתיך השני . ההצלחה של צבא מצרים במאבק מול הצבא הנובי העלתה את היוקרה של ארץ- הנילוס בזירה הבינלאומית . על פי רוב, ניצחון מוחץ בחזית אחת מאפשר לממלכה להפנות יותר משאבים צבאיים ודיפלומטיים לחזית אחרת . וכך, לאחר ניצחונו המזהיר של פסמתיך השני על הנובים, הוא היה יכול להרשות לעצמו להפנות יותר כוחות בשנת 59 הוא יצא למסע מלחמה והגיע אפקטיביים לזיר...
אל הספר