פרק ה : בין יהודים לנוצרים : תמורות בדת ובחברה 05 שרבנו תם הרחיק לכת בפסיקותיו בעניינים אלה יותר מכל חכמי צפון צרפת וגרמניה האחרים, במאה השתים עשרה ואחריה . עם זאת, מקורות מאוחרים יותר במאה השלוש עשרה לא הבינו כך את עמדת 8 רבנו תם, והתפתחות זו נבעה ככל הנראה מגישה מגבילה שהתפתחה במרוצת הזמן . לפי המקורות האלה, רבנו תם סבר שאם אישה קיימה יחסים עם גוי מרצונה בעת שהייתה נשואה ליהודי, בעלה חייב לגרשה והיא אינה יכולה לחזור אליו . ועם זאת רבנו תם החזיק בדעה שהמעמד ההלכתי של קיום יחסים עם גוי אינו שקול לניאוף עם יהודי, כי הלוא האישה אסורה ליהודי אפילו אחרי גירושיה מבעלה . לפיכך משומדת שחזרה לקהילה היהודית ובעלה גירשהּיכולה להמשיך לחיות עם בן זוגה הגוי אם התגייר . אולם אפילו קולא שכזו מפתיעה, והיא משקפת בוודאי את רצונו של רבנו תם להקל את חזרתם של משומדים ליהדות, כפי שכתב אורבך . בגלל טיבה הרגיש של המשימה, ר׳ יחיאל בן יוסף מפריז ( שנפטר ב- 60 בערך ) ור׳ אשר בן יחיאל ( הרא״ש, תלמידו של מהר״ם מרוטנבורג שברח מגרמניה לספרד בתחילת המאה הארבע עשרה ) סמכו את ידיהם על היתרו של רבנו תם למשומדת שעשתה תשו...
אל הספר