פרק ג : קידושין וחליצה 55 בפרק זה תוצג עמדת בעלי התוספות בגרמניה בסוגיית הייבום והחליצה, שבאמצעותה אלמנה שאין לה ילדים משוחררת מן הצורך להינשא לאחי בעלה המנוח . אף שהייבום והחליצה היו שכיחים באירופה בימי הביניים יותר משהם שכיחים היום ( מן הסתם בשל תוחלת החיים הנמוכה יותר באותה התקופה ) , היסודות התאורטיים המורכבים של מצוות אלה, שגם אז לא היו אירועים שבשגרה, שימשו רקע הלכתי עשיר שעל בסיסו פיתחו בעלי התוספות את עמדתם . כפי שנראה, לעמדה זו נודעו השלכות חשובות על היבטים נוספים של מעמד המשומד . השאלה שעל הפרק היא אם משומד ( שלא חזר ליהדות ) צריך לחלוץ ( כדי שאשת אחיו המת תוכל להינשא לאחר ) כאשר אין אח אחר שיכול או מעוניין לחלוץ ולבטל עמדת רש״י בשאלה זו עולה את הזיקה ההלכתית בין האישה ובין אחד מאחי בעלה . בקנה אחד עם גישתו הכללית למשומדים, והיא אינה משתמעת לשתי פנים : המשומד יעקב כ״ץ הסביר את חייב לחלוץ תמיד, ואשת אחיו אינה יכולה להינשא לפני כן . עמדת רש״י : אם יפטרו את האישה מהצורך בחליצה ויתירו לה להינשא לאחר בלעדיה ( אף שהיתר כזה יוכל להקל את מצוקתה, משום שקשה להאמין שמשומד יכול או מעוניי...
אל הספר