פרק ב קביעת גבולות: טבילה, תשובה, הוכחה

5 אחים מרחוק הייתה להציע ביסוס הלכתי רשמי לטבילה, כפי שהרבו לעשות במקרים של מנהגים 59 מצד שני, ייתכן שמקור הנוהג שמשומד שחזר טובל אשכנזיים אחרים שקדמו להם . במקווה בבעלי תלמוד ובבעלי הלכה שהשתייכו לאליטה הרבנית . בין שכך ובין שכך, האם השינויים שאפשר לזהות משלהי המאה השתים עשרה ואילך בעמדות חכמי אשכנז בעניין הצורך בטבילה נבעו משיקולים תלמודיים ומשיקולים הלכתיים אחרים בלבד, או שמא גם נסיבות התקופה השפיעו עליהם ? נחזור לשאלה זו בקרוב, אחרי דיון בשינויים שחלו באותה התקופה בגישותיהם של חכמי אשכנז כלפי משומדים שלא הביעו רצון לחזור ליהדות . אולם לפני כן מן הראוי להעיר הערה אחרונה על החזרה ליהדות בתקופה זו בצפון אירופה . בכמה קטעים שהובאו בפרק זה משתקפת מציאות שבה יהודים קיבלו עליהם את הנצרות ואחר כך חזרו לקהילה היהודית בקלות יחסית ( בחלק מהמקרים, יותר מפעם אחת ) . התנועה בין הדתות הייתה קשורה לפעמים ליכולתם של אותם אנשים ״ניידים״ לאסוף צדקה מנוצרים ומיהודים גם יחד . ר״י הזקן מדמפייר דיבר על אדם 6 60 ומהר״ם פגש במצב כזה כמאה שנים לאחר מכן,שכזה בשלהי המאה השתים עשרה, והיו מקרים נוספים ( בצפון צ...  אל הספר