סימן ג: מחלוקת על אופן הסרת עור הפריעה בברית המילה

ממלכת כהנים | 246 עם זאת, היו שנקטו מנהג שונה, ולפיו אין צורך בקריעת העור 3 וחשיפת העטרה . אל מתחת לעטרה,אלא די בקיפול עור הפריעה, הפשלתו או דחיקתו כלפי גוף הילד 4 מבלי לקרוע אותו בפועל . אולם, ברוב המקרים, כאשר עור הפריעה לא נקרע, קיים חשש שהעור ישוב כאילו לא מל" . – "מל ולא פרעהרי הוא כבמקרה כזה,, וויכסה את העטרה מן המקורות עולה בבירור כי פעולות המילה והפריעה נתפסות כשתי פעולות מובחנות ונפרדות, המתבצעות בזו אחר זו : תחילה חיתוך עור הערלה, ולאחר מכן על אודות מנהג מאוחר יותר,רח"ש רומז 5 קריעת עור הפריעה לשם גילוי העטרה . שבו התמזגו שתי הפעולות לכדי פעולה אחת : המוהל היה אוחז בשני העורות גם באמצעות מלקחיים וחותכם בפעולה אחת, באופן שבו נחשפת העטרה או ביד,יחד מיד, ללא צורך בפריעה נפרדת . לפרוע בלא קריעת,לכאורה, מדובר בשני מנהגים עצמאיים ונפרדים : האחד , מדבריברםשילוב פעולת המילה והפריעה לחיתוך אחד . – עור הפריעה, והאחר עולה כי בפועל, אותם מוהלים שנהגו למול ולפרוע בבת אחת נטו להימנערח"ש : וכך כתב – מקריעת עור הפריעה מכת [ חד ] דאם איתא דקריעה זו הויא לעכובא, אמאי לא אשתמיט לשום א' הראשונים...  אל הספר
מכון שוקן למחקר היהדות שליד בית המדרש לרבנים באמריקה