סימן א: כהן שמלאו לו י"ג שנים, האם עולה לבדו לדוכן לנשיאת כפיים

ממלכת כהנים | 2 תקופה, ככל הנראה ישב בקהיר . בפנייתו זו שטח את פרטי המקרה שאירע בבית הכנסת, ונימק את עמדתו ההלכתית תוך הצגת המקורות שעליהם סמך בהנחייתו לכהן הצעיר לשאת כפיו . רח"ש ציפה כי תשובת אביו תשמש לו כראיה מסייעת ות שבהןותאשר את צדקת פסיקתו . במכתבו פירט את שתי השאלות המרכזי התלבט : כלומר, – האם יש מקום לחשוש לדעת המיעוט הסובר כי כהן שלא נתמלא זקנו – א אינו רשאי לשאת את כפיו, על אף שלדעת – שלא ניכר בו סימן בגרות חיצוני רוב הפוסקים הוא כשיר לכך ונמנה עם הנושאים את כפיהם כדין ? במקום שבו נהגו שלא להעלות לדוכן כהן שעדיין לא נתמלא זקנו, האם יש – ב להמשיך לקיים את המנהג ולהעדיף את המסורת המקומית, או שמא יש לבטלו ולהורות על פי עמדת רוב הפוסקים, שלפיה כהן כזה כשר לישא את כפיו גם לכתחילה ? נשא ונתן באריכותהוא,העוסקות בשאלות אלותשיטואת מגוון הבירררח"ש . במהלך עיונו הצליח אף לאתר בדברי בעלי התוספות תימוכיןבדברי הראשונים 2 לשיטתו הייחודית של הרמב"ם, אשר נחשבה בעיני חלק מהפוסקים לתמוהה . במילים רים בומדגיש את הדלאביו,ההלכתיתאת ההכרעהשאלתו הוא מותירבסיום : אלו והרא"ש והרשב"א והר"ן ור"י והב"י...  אל הספר