“כבר“, “כִּבְרָה“, “כַּבִּיר“ — מסע בזמן דרך שלוש אותיות

118 | ד"ר רותי ברדנשטיין המילה “כִּבְרַת“ היא, ככל הנראה, צירוף של כ"ף הדמיון ו“ברת“, ומשמעה — מידה קרקעית קטנה . לימים, “הקרקע גדלה“, והמשמעות הפכה ל“שטח אדמה כלשהו“ . כבר בתקופת המקרא ניתן לזהות שינוי במשמעות הביטוי, כפי שניכר בסיפור קבורתה של רחל . בספר בראשית מסופר כי יעקב ובני ביתו נסעו מבית אל, שבמרכז הארץ, דרומה — בדרך הקרויה “דרך אפרתה“ . רחל כרעה ללדת — “וַיְהִי עוֹד כִּבְרַת הָאָרֶץ לָבוֹא אֶפְרָתָה וַתֵּלֶד רָחֵל וַתְּקַשׁ בְּלִדְתָּהּ“ ( פסוק טז ) . בהמשך נמסר כי רחל נפטרה במהלך הלידה, ויעקב קבר אותה “על אם הדרך“ — “ותמת רחל, ותקבר בדרך אפרת“ ( פסוק יט ) . מכאן ניתן להבין שבביטוי “עוֹד כִּבְרַת הָאָרֶץ לָבוֹא אֶפְרָתָה“, כוונת הכתוב לציין כי הדרך עודנה ארוכה — אחרת קשה להסביר מדוע קבר אותה יעקב בדרך, ולא בסיום המסע . בתקופת תחיית הלשון, הופיע לזמן מה הביטוי “כִּבְרַת אֶרֶץ“ במשמעות של שטח אדמה נתון — ולא כקו תנועה מנקודה לנקודה . בעברית בת-זמננו, אנו עדים לחזרתו של הביטוי “כברת דרך“ לשימוש יומיומי . משמעויותיו כיום מגוונות : דרך ארוכה, דרך קצרה, או מרחק כלשהו — ובלשון הדובר...  אל הספר