110 | ד"ר רותי ברדנשטיין וברוח זו נסקור את הבניינים העבריים : פעל — נפעל הפעיל — הופעל פיעל — פוּעל התפעל מדוע הבניינים מסודרים בזוגות, אף שמספרם הכולל אינו זוגי ? הבניינים שמימין ( “פעל“, “הפעיל“, “פיעל“ ) משמשים כתבניות לפעלים פעילים — “שאל“, “הלביש“, “שילם“ . הבניינים שמשמאל ( “נפעל“, “הופעל“, “פועל“ ) הם תבניות לפעלים סבילים — “נשאל“, “הולבש“, “שולם“ . ומה באשר לבניין “התפעל“, שנותר ללא בן זוג ? בניין זה, הארוך ביותר, הוא “גם וגם“ — גם פעיל וגם סביל . הוא נועד בין השאר לפעולה עצמית ( רפלקסיבית ) : “התלבש“ ( הלביש את עצמו ) , “התגנדר“, “הצטמרר“ וכדומה . מדוע “הצטמרר“ ולא “התצמרר“ ? נסו לומר “התצמרר“ ותבינו בעצמכם — ההגייה לא נוחה, ולעיתים אף בלתי אפשרית . על תופעת שיכול האותיות עמדנו בחלק הראשון, אך אז עסקנו בשיכול אקראי ( “בהלה — בלהה“, “כבש — כשב“, “שמלה — שלמה“ וכדומה ) . כאן, לעומת זאת, מדובר בתבנית קבועה של שיכול, החלה בכל נטיות “התפעל“ בשורשים המתחילים באות צד"י . טעות לעולם חוזר . ת | 111 תופעה נוספת היא שהאות תי"ו של “התפעל“ מתחלפת לעיתים באות טי"ת, גם זאת לצורכי הגייה — ובע...
אל הספר