שאלות רטוריות — כששאלה אינה באמת שאלה

94 | ד"ר רותי ברדנשטיין - שאלה רטורית המנוסחת בחיוב מתפרשת כטענה שלילית . - שאלה רטורית המנוסחת בשלילה מתפרשת כטענה חיובית . למשל, המשפט “מי אתה שתגיד לי מה לעשות ? “ מנוסח כשאלה חיובית, אך מובנו בפועל הוא שלילה : “אתה לא תגיד לי מה לעשות“ . אגב, גם במקרא משה אומר לה' : “מִי אָנֹכִי כִּי אֵלֵךְ אֶל פַּרְעֹה ? “ ( שמות ג, יא ) . ומקבילה לשאלה "מי שמך ? ! " בעברית מודרנית, היא השאלה המקראית : “וַיֹּאמֶר מִי שָֽׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט עָלֵינוּ הַלְהׇ רְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּאֶת-הַמִּצְרִי וַיִּירָא מֹשֶׁה וַיֹּאמַר אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָֽר“ ( שמות ב, יד ) . בשני המקרים, זה המודרני וזה המקראי, כוונת הדובר היא להביע מורת רוח חזקה . אלא שהמושג “שאלה רטורית“ רחב בהרבה מהגדרה פשטנית של “שאלה שהתשובה כבר כלולה בה“ . למעשה, יש מנעד רחב של דרגות רטוריות . במאמר שפרסמתי ( ברדנשטיין, 2021 ) טענתי כי שאלה רטורית היא כל שאלה שבה הציפייה לתשובה נמוכה מאוד, והדובר עצמו כבר טומן בתוכה את תשובתו . כלומר, יש “סנכרון מחויבות“ בין הדובר לנמען — שניהם שותפים למחויבות סמויה לתשובה הברורה מאל...  אל הספר